<h1>ארחות חיים הלכ' ע"ש סימנים ג'—ה'</h1>
<h2>דף נ:</h2>
מקום שנהגו לעשות מלאכה בע"ש עושין שלא לעשות אין עושין. ובכל מקום מן המנחה ולמעלה אין עושין שהוא מז' שעות ומחצה ולמעלה והטעם שמא מתוך טרדת המלאכה יבא לידי חלול שבת אבל סמוך למנחה מותר. ומן המנחה ולמעלה בשמתא דרבנן קאי ומאי שמתא שם מיתה כלומר העובר על דברי חכמים חייב מיתה וכתיבה ג"כ אסורה מפני שהיא ג"כ מאבות מלאכות. וכתב הר"ם נ"ע שמותר לכתוב דברי הלכה שאדם כותב לעצמו לאחר חצי היום לפי שהיא מלאכת שמים אבל סופרי' שכותבין בשכר אין להן רשות לכתוב לאחר חצי היום. ואז"ל יש זריז ונשכר פי' העושה מלאכה בכל יום ואינו עושה בע"ש מן המנחה ולמעל'. זריז ומפסיד העושה מלאכה בכל יום ועושה בע"ש. שפל ונשכר שאינו עושה בכל יום ולא בע"ש. וזה על דרך מה שאז"ל לעולם יעסוק בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה וכו'. יש שפל ונפסד שאינו עושה בכל יום ועושה בע"ש. ירושל' הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא במעלי שבתא לא מנהגא פי' אינו מנהג טוב. ממנחתא ולעילא מנהגא. וזה האיסור כדי שיהא פנוי לעסוק בצרכי שבת. וה"ה בערבי י"ט.
